מגדל שרותי מימון בע"מ ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

בפני בקשות לאישור פסק בורר מחד ומנגד לביטולו. לשם הנוחיות יכונו המבקשות בבקשה לאישור פסק הבורר להלן :"המבקשות" ואילו המשיבים בבקשה זו , הם המבקשים בבקשה לביטול פסק הבורר: "המשיבים".

ההליכים הקודמים:

1.מהות הסכסוך בין הצדדים הובהרה על ידי במסגרת פסק דיני מיום 1/4/12(להלן: "פסק דיני הקודם") ואינני מוצאת לשוב ולפרטה.

2.בין הצדדים התקיים הליך בוררות, בפני הבורר עו"ד יצחק מרציאנו. אין חולק כי במסגרת הסכם הבוררות נקבע כי הבורר יהיה כפוף לדיני הראיות ולדין המהותי.

3.ביום 11/9/07 נתן הבורר החלטה, אשר כותרתה "פסק בורר", במסגרתה נקבעו על ידו קביעות משפטיות ועובדתיות כמפורט במסגרת סעיף 10 לפסק דיני הקודם (להלן: "החלטת הבורר הראשונה"). בסיום החלטת הבורר הראשונה קבע הבורר כי נקודת ההנחה שלו הינה כי הצדדים יכולים לישב את יתרת החוב, בהתאם להתוויות כפי שהונחו על ידו במסגרת ההחלטה ואולם, ככל שיתעוררו חילוקי דיעות בענין זה יהיו הצדדים רשאים להביאם להכרעתו.

4.הואיל והצדדים לא הגיעו לכדי הסכמות באשר לסכום החוב אשר על המבקשות לשלם למשיבים, פנו המבקשות אל הבורר על מנת שישלים את פסק דינו ויקבע את הסכום כאמור. אין חולק כי המשיבים התנגדו להמשך ההליך בפני בורר וזאת תוך שהם טוענים כי עבר המועד למתן פסק הבורר בהתאם להסכמת הצדדים. יחד עם זאת, אין חולק כי המשיבים השתתפו בהליכים המאוחרים שקיים הבורר ואולם, זאת תחת מחאה.

5.אין חולק כי, במסגרת ההליכים המאוחרים כאמור, מונה על ידי הבורר מומחה לשם עריכת תחשיב יתרת החוב.

6.ביום 17/5/10 הוציא הבורר מסמך שכותרתו :"פסק בוררות משלים" (להלן: "פסק הבורר") במסגרתו אימץ את החישוב כפי שנערך על ידי המומחה אשר מונה על ידו ובהתאמה חייב את המשיבים 1 ו – 3 לשלם למבקשות את הסכום כפי שנקבע על ידי המומחה וכן, חייב המשיבים בהוצאות ההליך ובשכ"ט עו"ד והמומחה.

7.ביום 4/7/11 הגישו המבקשות בקשה לאישור ההחלטה השנייה וביום 3/10/11 הגישו המשיבים בקשה לביטולה.

8.במסגרת פסק דיני הקודם קבעתי תחילה, כי ההחלטה הראשונה הינה בבחינת פסק דין ומשכך, כי יש למנות את המועד להגשת בקשה לביטולה מהמועד בו ניתנה. בהסתמך על קביעתי זו, קבעתי כי דין כלל הטענות הנסבות על בטלות ההחלטה הראשונה להידחות מפאת שיהוי. בנוסף, קבעתי כי דין הטענות הנסבות על בטלות ההחלטה השנייה להידחות גם כן, בין היתר, תוך שהנני קובעת כי הימנעותם של המשיבים מלעתור לביטול ההחלטה הראשונה יש בה בכדי להוות הסכמה בהתנגדות להאריך לבורר את המועד למתן הפסק עד למתן ההחלטה השנייה בשנת 2010.

לאור האמור, קבעתי כי דין הטענות הנסבות על ביטול פסק הבורר להידחות ובהתאמה כי דין הבקשה לאישור פסק הבורר להתקבל.

9.המשיבים ערערו על פסק דיני הקודם לבית המשפט המחוזי ובמסגרת פסק דין אשר ניתן ברע"א 18601-05-12 , התקבל הערעור ובית המשפט המחוזי קבע כי התיק יושב לפתחי על מנת שתינתן החלטה בבקשה לביטול פסק בוררות במסגרתה ישקלו גם עילות הביטול ביחס להחלטה הראשונה וגם טענת האיחור של הבורר במתן פסק דין.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי הושתת, בין היתר, על קביעתו ולפיה ההחלטה הראשונה אינה בגדר פסק דין אלא בגדר החלטה אחרת ומשכך, יש למנות את המועדים להגשת בקשה לביטול פסק הבורר מהמועד בו ניתנה ההחלטה השנייה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט המחוזי כי היה על מותב זה לבחון את הטענות הנסבות על עילות הבטלות של ההחלטה הראשונה. זאת ועוד, פועל יוצא מכך שנדחתה טענת השיהוי – בוטלה גם קביעתי ולפיה הימנעותם של המשיבים מפניה בבקשה לביטול ההחלטה הראשונה, יש בה בכדי ללמד על הסכמתם להמשך הבוררות בפני הבורר ומשכך, נקבע כאמור כי – ככל שיקבע שלא מתקיימות עילות הבטלות באשר להחלטה הראשונה, הרי שעלי לבחון גם את הטענה הנסבה על האיחור במתן ההחלטה השנייה כטעם לביטול פסק הבורר.

10.לאחר קבלת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי כי הצדדים ישלימו טיעוניהם ולאחר שבחנתי הטענות, לרבות במסגרת השלמת הטיעון, להלן החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית – העילות לביטול פסק בורר –

11. טרם תפורטנה טענות המשיבים בהתאם להן דין פסק הבורר- בטלות, אבחן להלן את העילות לביטול פסק בורר, כפי שנקבעו בדין וכפי שפורשו על ידי הפסיקה.

12.סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), מונה את רשימת העילות בגינן רשאי בית המשפט לבטל פסק בוררות לבקשת בעל דין:

"בית-המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה - בקשת-ביטול), לבטל פסק-בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

(1) לא היה הסכם-בוררות בר-תוקף;